גזר דין בתיק ת"פ 18197-09-10

1.         הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של איומים לפי ס' 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי ס' 380 לחוק, ו נהיגה בקלות ראש לפי ס' 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

            על פי כתב האישום, בתאריך 02.09.10 בשעה 00:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם כשהוא נוהג בפראות ברכב מסוג טויוטה בסמוך לביתו של תייסיר מנסור (להלן: "המתלונן 1") בטירה.

            בנסיבות המתוארות, פנה אליו המתלונן 1 כשלצידו עאטף סולטאן (להלן: "המתלונן 2") ושאל אותו לפשר הנסיעה הפרועה בסמוך לביתו. הנאשם בתגובה החל לקלל את המתלונן 1 ולאיים עליו באומרו "מה אכפת לך כוס אמא שלך בן זונה אמא שלך זונה, אני אראה לך אתה תחכה פה", זאת בעוד המתלונן 2 מנסה להרגיע את הנאשם, אשר בתגובה עזב את המקום בנסיעה פרועה.

            בהמשך, נכנס המתלונן 1 לביתו. כעבור מספר דקות, שב הנאשם אל המקום בשנית בנסיעה פרועה, תוך שהעוברים ושבים במקום נמלטים לצידי הדרך, עד שעזב את המקום.

מיד בסמוך, פנה המתלונן 1 אל תחנת המשטרה, וזאת על מנת להגיש תלונה, כשהוא מלווה במתלונן 2. מיד עם שובם מתחנת המשטרה אל המקום, פגשו המתלוננים אשר לוו בבני משפחתם בנאשם, כשהוא מלווה בבן משפחה, וזאת לאחר שהגיעו למקום בבקשה לעשות סולחה.

בנסיבות אלה, פנה הנאשם אל המתלונן 1 בטענה כי קילל אותו, בעוד המתלונן 2 השיב כי היה עד לאירוע, ולא כך היו פני הדברים.

כתוצאה מכך החל ויכוח בין הצדדים, ובתגובה - פנה הנאשם אל המתלונן 2 ואמר לו כי ישלם ביוקר על צורת הדיבור שלו. מיד בסמוך,  הרים הנאשם כסא פלסטיק, ותקף את המתלונן 2 בכך שזרק אותו לעברו, זאת שלא כדין וללא הסכמתו.

כתוצאה ממעשיו המתוארים של הנאשם , נגרמו למתלונן 2 חבלות של ממש: סימני חבלה באספקט אחורי וליד עין ימין, המטומה בקוניוקטיבה ימין.

במעשיו המתוארים לעיל, איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופם או בחירותם של המתלוננים, וזאת בכוונה להפחידם או להקניטם.

במעשיו המתוארים לעיל, נהג הנאשם בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה.

2.         במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי נאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן ויתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו, ב"כ הנאשם יוכל לעתור ולענישה ללא הרשעה, כשעמדת התביעה היא למאסר בפועל.

3.         בתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מיום 08.09.11 פירט השירות את תולדותיו, ובין היתר ציין כי הינו כבן 20, תושב טירה, הרביעי בסדר הלידה במשפחה המונה זוג הורים ושישה ילדים בגילאים 12-25 שנים.

לדבריו, למעט אח שריצה מאסר בגין נהיגה בשכרות - יתר האחים מתפקדים באורח תקין. כמו כן, תיאר את משפחתו כמשפחה מכילה, תומכת ומעודדת, וכמשפחה שמכילה ומקבלת אותו.

            אביו כבן 48, עובד כשכיר בשתי עבודות תחזוקה ובאיסוף ברזל, משמש כמפרנס יחיד, כמו כן לדברי הנאשם חשוב לו שילדיו ילמדו. האם כבת 50, עקרת בית, מתוארת כדמות חמה ודואגת המעודדת את הנאשם ללמוד לימודים גבוהים.

הנאשם ציין כי הוריו נקטו כלפיו גישה חינוכית נוקשה ואף אלימה ביחס להישגים לימודיים נמוכים או התנהגות לא מקובלת, הוא מבין שזו היתה למטרה חינוכית, ולדעתו  דרבנה אותו, על אף שיכל ללמוד בדרך פחות אלימה, ולא לחוות את תחושת חוסר האונים אותה חווה בגלל האלימות שספג.

הנאשם בוגר 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית ומתכנן ללמוד לימודים גבוהים בחו"ל לכשיחסוך לכך כסף.

הציג בפני השירות את הישגיו בבחינות הבגרות מהם מסתמן פוטנציאל חיובי, והציג גם תעודת גמר.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, עבד כשכיר בחברה לעבודות עפר וחפירות, אולם מאז ביצוע העבירה לפני שנה, נמצא במעצר בית מלא, ולא עובד.

הנאשם תיאר התנהגותו באירוע כנסיון מצידו להגנה עצמית, אך כשעימתו אותו עם נסיבות העבירה, הצליח להבחין בהתנהגותו האלימה, והסביר את המעורבות בעבירה על רקע תחושת לחץ, פחד וחוסר אונים. כמו כן, ביטא צער על הפגיעה שפגע במתלוננים, ושירות המבחן התרשם כי מצליח לגלות אמפטיה כלפיהם.